תקופת הראינוע: זוהר הוליוודי
הסרט שנחשף לראשונה בפסטיבל קאן הינו מעין הכרזה בדבר הצורך של האמנות השביעית להמציא את עצמה מחדש. אין מדובר בריאקציה לאפקטים הממוחשבים ולמשקפי התלת ממד, אלא באמירה לפיה הקולנוע נמצא במשבר יצירתי עמוק ועליו כמו לשוב אל נקודת ההתחלה. מהבחינה הזו, הסרט הוא הרבה יותר מהגימיק שנדמה שהוא. זה אינו סתם "פסטיש" (העתקה ריקה), אלא סרט שמבקש לחזור אל שורשי הקולנוע במטרה להכריז על הצורך בלידתו מחדש. מדובר בסרט תקופתי שמתרחש בשנות ה-20 וה-30 של המאה שעברה, ועל כן עלילת "הארטיסט" ואופני הבימוי והצילום שלו מדגישים את אותם ערכים נוסטלגיים וגעגועים אין קץ אל אותה טריטוריה קולנועית שחלפה עברה מהעולם מאז שהשתנה לגמרי גיל הנוהרים לאולמות ההקרנה המסחריים. עלילת הסרט מתרחשת, עם הולדת הקולנוע המדבר, ומה שמבריק בו זו העובדה, שעל אף עיסוקו בימי הבראשית של הסרט המדבר זהו סרט אילם. האאוטפיטים, התסרוקות ומראות האיפור מחזקים את התחושה שלחפצים, לתמרוקים ולבגדים היה מקום מרכזי בחיי גיבוריהם, שההקפדה על עיצוב התלבושות ועל הארט האסתטי הויז'ואלי היו חלק משמעותי בהפקתם, וכי העבודה והתחקיר שהיו קשורים בהם ראויים לתשומת לב מיוחדת. נדמה שמישהו שם למעלה מאוד רוצה שהרטרו הבא לתקופה זאת, ובצדק. מדובר באחד העשורים היפים ביותר מבחינה אופנתית, המשחררים ביותר עבור והזוהרים ביותר בזיכרון הקולקטיבי המאפר רביבו ל'רוית אסף' מציג הפקת אופנה ששואבת השראתה מאותה תקופה רומנטית. שלושה לוקים המציגים ביטוי עכשווי לאותן השמלות המיתולוגיות מושפעות פלפר, ישרות, פחות או יותר נטולות גזרה, שמחברות את החזה עם המותן ויוצרות גוף מאורך ועדין, תסרוקות בוב לצד פריזורות מפוסלות ואיפור נשי, אלגנטי וקלאסי. "שילבנו בגדים עם טקסטורות, בהרבה אלמנטים מובהקים מתקופת הצ'רלסטון, יהלומים, פנינים וחרוזים, נוצות וסרטים כדי להעשיר את הבגדים ולשוות להם מראה מרהיב, בעיקר בהשראת הבגדים שלובשת פפי בסרט. חודש מרץ הנוכחי מתאפיין, באופן משמח, במראות שמספקים כמה תובנות מעניינות על מראות האיפור והשיער הדומיננטיים לתקופה בה נתקלף מהסוודרים ונעבור לשמלות אווריריות, ניחוחות הנוסטלגיה והמראה הרומנטי, מובאים כעת בתסרוקות שיער ומראות איפור שכולן זועקות זוהר הוליוודי ישן.
קרדיטים:
איפור: בן רביבו לבי''ס לאיפור רוית אסף
צילום: דורון שטיין
דוגמניות: צליל סלע וטל ברק
פאות: רבקה זהבי